פרשת נצבים

"שוב יום אחד לפני מיתתך" וכן שוב יום אחד לפני ביאת המשיח; האדם צריך לצייר במחשבתו כיצד הוא מוסר את נפשו לתקן את מעשיו.

ראשי השבטים והזקנים, אחריותם גדולה יותר מאדם פשוט, ולכן מהם נדרשת מסירות ופעילות יתירה מכל אדם אחר. כך גם בראש השנה - כולם עוברים לפניו כבני מרון, אולם כל אחד ואחד נידון כפי המטלות המוטלות עליו

תפילה ותורה, כאשר מתפללים ולומדים בצורה קבועה ויסודית, הן פועלות במציאות.

"הנסתרות לה'" - אלו סודות התורה וטעמי המצוות, שלפעמים זוכה האדם לגלות,עפ"י רבנו בחיי.

"הנסתרות לה'" - אלה העבירות שנעשות בסתרה שהעושים אותם ארורים "והנגלות לנו" - אלה העבירות הנגלות לעין.

"הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבננו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת".

האווירה בפרשות הכמעט אחרונות האלה של התורה מלאה ניגודים לכאורה - עצבות מצד אחד, ותקווה עצומה מצד שני. הצער של משה ניכר היטב במילותיו ובאכזבתו מכך שלא יוכל להיכנס לארץ ישראל. אך גם האופטימיות שלו ניכרת היטב בדבריו לגבי הקיום והניצחון של העם היהודי והפיוס בין הקב"ה לעם ישראל באחרית הימים.